החלטה בתיק בש"א 4945/07

1.             לפני שתי בקשות מטעם המבקשים, התובעים בהליך העיקרי (להלן - "המבקשים") - האחת, לצירוף מצדה חברה להנדסה בע"מ (בפירוק) (להלן - "חברת מצדה")כתובעת בהליך העיקרי (בש"א 4945/07), והשניה, לעיכוב ההליכים בתביעה מחמת הליך תלוי ועומד (בש"א 4946/07).

רקע עובדתי

2.                   ראשיתם של דברים בשלהי שנת 1983 בהתקשרות חוזית בין חברת אלקטרה לבין המשיבים 1 ו-2, חברת רהיטי צרעה בע"מ וקיבוץ צרעה (להלן - "המשיבים 1-2"), לביצוע עבודות קבלניות במפעל המשיבים 1-2. חברת מצדה, אשר המבקשים הינם בעלי המניות בה והמבקש 2 אף כיהן במועדים הרלוונטים לכתב התביעה כמנהלה, שימשה קבלן משנה של אלקטרה לביצוע העבודות. לימים, התגלעה בין חברת מצדה לבין המשיבים 1-2 מחלוקת באשר לתשלומים להם זכאית חברת מצדה, כנטען, בגין ביצוע עבודות נוספות, בעטיה הגישה חברת מצדה תביעה לבית המשפט המחוזי בירושלים כנגד המשיבים 1-2 (ת"א 754/92). בהתאם להסכמת הצדדים הועבר הסכסוך להכרעת הבורר, השופט בדימוס שאול אלוני, אשר נתן פסקו ביום 6.10.2002, במסגרתו נדחתה תביעת חברת מצדה (להלן - "פסק הבוררות").  

עובר למתן פסק הבוררות, ביום 21.5.2002, ניתן כנגד חברת מצדה צו פירוק בבית המשפט המחוזי בתל-אביב (פש"ר 1557/98).       

            ביום 21.11.2002 הגישה חברת מצדה, באמצעות בא-כוחה עו"ד רוזנצוויג יהושע (המבקש 2 בהליך דנן), בקשה לביטול פסק הבוררות (ה"פ 1309/02). בין לבין התעוררה שאלת סמכות המבקש 2 לנהל בשם כונס הנכסים הרשמי ההליכים, אשר חברת מצדה הינה צד להם, לרבות ההליכים כנגד המשיבים 1-2. בדיון שהתקיים לפני ביום 1.4.2003 טען המבקש 2 כי הגיש בקשה להארכת מועד להגשת בקשת רשות ערעור על החלטת סגן נשיא בית המשפט המחוזי בתל-אביב, השופט ג' קלינג, מיום 19.2.2003, לפיה יותר למבקש 2 לנהל ההליכים כאמור בכפוף להפקדת ערבות בנקאית בסך של 100,000 ש"ח (פש"ר 1557/98). לפיכך, הורתי על דחיית התיק ללא מועד.

            לימים, הגישו המשיבים 1-2 בקשה למחיקת ההליך מחמת חוסר מעש, בין היתר, מן הטעם כי בהתאם להחלטת השופט ג' קלינג חלף המועד להפקדת הסכום דלעיל וכי ממילא לא הובאה כל אסמכתא להגשת בקשת רשות ערעור כאמור. חרף החלטתי מיום 31.10.2004, במסגרתה הורתי למבקש 2 להמציא לבא-כוח המשיבים 1-2, תוך 7 ימים, מספר ההליך בבקשת רשות הערעור, אשר הוגשה כנטען לבית המשפט העליון, וחרף החלטתי החוזרת מיום 7.12.2004 במסגרתה הורתי, כי בהעדר קיום החלטתי, תימחק התובענה מחמת חוסר מעש, המבקש 2 לא המציא לבא-כוח המשיבים 1-2 מספר ההליך כאמור. לפיכך, הורתי בהחלטתי מיום 15.12.2004 על מחיקת התובענה ה"פ 1309/02.

            בקשת חברת מצדה, באמצעות בא-כוחה המבקש 2, לביטול ההחלטה מיום 15.12.2004, נדחתה, כמפורט בהחלטתי מיום 3.5.2005.

בחלוף כחמישה חודשים, ביום 6.10.2005, הגישו המבקשים, באמצעות בא-כוחם המבקש 2, התביעה נשוא הליך עיקרי זה, כנגד המשיבים למתן פסק דין הצהרתי לביטול הסכם הבוררות ולהשבת כספים ששולמו לבורר כשכר טרחתו.

       יצוין, כי בסמוך לאחר הגשת התביעה, הגישו המבקשים בקשה לפסילתי מלישב בדין (בש"א 4011/05). בהחלטתי מיום 17.1.2006 דחיתי הבקשה. לבקשת המבקשים הורתי ביום 25.1.2006 על עיכוב הליכים בתביעה עד למתן החלטה בערעור שהגישו המבקשים על החלטתי דלעיל (ע"א 941/06). בפסק הדין מיום 10.9.2006 דחה נשיא בית המשפט העליון (דאז), השופט א' ברק, את הערעור.

       ביום 14.2.2007 הורתי למבקשים ליתן טעם מדוע לא תימחק תביעתם, בהתאם להוראת תקנה 156 לתקנות סדר הדין האזרחי, התשמ"ד-1984 (להלן - "תקנות סדר הדין האזרחי"), בהוסיפי כי היה ולא יינתן טעם כאמור תוך 30 ימים מיום ההחלטה, תימחק התביעה.

       כאמור, ביום 18.3.2007 הגישו המבקשים הבקשה לצירוף חברת מצדה כתובעת בהליך העיקרי והבקשה לעיכוב ההליכים בתביעה דנן מחמת הליך תלוי ועומד. לאחר שהוגשו תגובות המשיבים לבקשות ותשובת המבקשים לתגובות, אפנה ליתן הכרעתי בבקשות.

בש"א 4945/07

3.             בבקשתם, עתרו המבקשים, באמצעות בא-כוחם המבקש 2, לצירוף חברת מצדה כתובעת בהליך העיקרי. בנמקו הבקשה טען ב"כ המבקשים, כי ביום 21.8.2006 ניתנה החלטת בית המשפט המחוזי בתל-אביב (השופטת ו' אלשיך), לפיה המבקש 2 רשאי ומוסמך לייצג את חברת מצדה בכפוף להפקדת ערבות בנקאית בידי כונס הנכסים הרשמי. משהופקד כתב הערבות הבנקאית בידי כונס הנכסים הרשמי, כנלמד גם מהודעת מזכירות בית המשפט המחוזי בתל-אביב, מיום 30.8.2006, רשאי המבקש 2 לייצג את חברת מצדה. כפועל יוצא, עתרו המבקשים לצירופה של חברת מצדה כתובעת בהליך העיקרי, בהיותה בעל דין דרוש וחיוני, שכן המחלוקת נסובה על זכות החברה לבטל הסכם הבוררות עליו חתמה. המבקשים הוסיפו וטענו, כי צירוף חברת מצדה כתובעת בהליך העיקרי יאפשר לבית המשפט להכריע ביעילות ובשלמות בכל השאלות הכרוכות בתביעה, שכן רק מטעמים פרוצדוראליים - בהינתן הצורך ברשות בית המשפט של פירוק לנהל ההליכים בשם חברת מצדה כנגד המשיבים - לא צורפה החברה, המצויה בהליכי פירוק, מלכתחילה, כתובעת בהליך העיקרי.

4.             המשיבים 1-2, באמצעות בא-כוחם עו"ד דניאל מירקין, התנגדו לבקשה. לטענת ב"כ המשיבים, משלא צורף לבקשה תצהיר לאימות העובדות המשמשות יסוד לבקשה, דין הבקשה להידחות על הסף.

5.             המשיבים 3-4, באמצעות באת-כוחם עו"ד אסתר וינדר, התנגדו אף הם לבקשה. ב"כ המשיבים חזרה על טענת המשיבים 1-2, בדבר דחיית הבקשה על הסף מחמת העדר צירוף תצהיר לתמוך בעובדות הנטענות בה, מכוחן עתרו המבקשים לצירוף חברת מצדה כתובעת בהליך העיקרי. לטענת ב"כ המשיבים, המבקשים לא הציגו החלטה של בית משפט של פירוק המתיר לחברת מצדה לנהל הליכים כנגד המשיבים 3-4 וממילא לא הוצגו הוראות של בית המשפט המתיר למבקש 2 לייצג את חברת מצדה בהליכים כנגד המשיבים 3-4. ב"כ המשיבים הוסיפה וטענה, כי עיון בכתב הערבות שצורף לבקשה מעלה כי זה מתייחס להליכים כנגד המשיבים 1-2 ולא להליכים כנגד המשיבים 3-4. כן טענה ב"כ המשיבים 3-4, כי אין להתיר צירוף חברת מצדה כתובעת בהליך העיקרי, הואיל ותביעתה כנגדם התיישנה.

6.             בתשובה לתגובות המשיבים חזר ב"כ המבקשים על טענותיו בבקשה, בהוסיפו כי אין צורך בצירוף תצהיר לבקשה, הואיל וזו נסמכת על החלטה שיפוטית של בית משפט של פירוק, המתיר למבקש 2 לייצג חברת מצדה בכפוף להפקדת ערובה. החלטת בית המשפט צורפה כאסמכתה לבקשה, כמו גם אסמכתאות נוספות בדבר העברת כתב הערבות הבנקאית לידי כונס הנכסים הרשמי. לטענת ב"כ המבקשים, המשיבים אינם מכחישים עצם קיומה של החלטת בית משפט של פירוק ואת דבר הפקדת כתב הערובה בקופת כונס הנכסים הרשמי. אשר לטענה בדבר העדר היתר לייצג חברת מצדה בהליכים כנגד המשיבים 3-4, טען ב"כ המבקשים, כי בהתאם להוראת תקנות 21-22 לתקנות סדר הדין האזרחי, אין הכרח בזהות הסעדים הנתבעים על-ידי התובעים השונים מהנתבעים השונים, עת הדרישה הינה להיות התובענות מעוררות שאלה משותפת, משפטית או עובדתית. אשר לטענה בדבר התיישנות התביעה, זו נטענה באופן לאקוני, מבלי שנומקה וממילא מבלי שצורף תצהיר. לפיכך, טען ב"כ המבקשים, כי יש לדחותה על הסף.

7.             לאחר ששקלתי כלל טענות הצדדים, באתי לכלל מסקנה, כי דין הבקשה לצירוף חברת מצדה כתובעת בהליך העיקרי - להידחות. כאמור, עניינה של חברת מצדה נדון בבית המחוזי בתל-אביב, במסגרת ההליך לפירוקה, עת ביום 21.5.2002 ניתן צו פירוק (תיק פש"ר 1557/98). בהתאם להחלטת בית המשפט (השופט ג' קלינג) מיום 19.2.2003, המבקש 2 רשאי לנהל ההליכים בשם חברת מצדה נגד המשיבים 1-2 וכן נגד רסקו חברה להתיישבות חקלאית ועירונית בע"מ, בכפוף להפקדת ערבות בנקאית בסכום של 100,000 ש"ח, שתוקפה לשנה. עיון בכתב הערבות הבנקאית (שמספרה 18273/5/06), אשר צורף לבקשה, מעלה כי הערבות הבנקאית ניתנה "בקשר לתיק פש"ר 1557/98 בגין הוצאות שבהן תחויב מצדה חברה להנדסה בע"מ (בפירוק) (להלן: מצדה בע"מ) [חברת מצדה] בהליכים שינהל עו"ד רוזנצוויג יהושע [המבקש 2] בשם מצדה בע"מ כנגד רהיטי צרעה בע"מ וקיבוץ צרעה [המשיבים 1-2] , ...".

הואיל והבקשה דנן הינה לצירוף חברת מצדה כתובעת בהליכים המתנהלים גם כנגד המשיבים 3-4, שבה ומתעוררת שאלת סמכות המבקש 2 לנהל בשם כונס הנכסים הרשמי, בתפקידו כמפרק זמני של חברת מצדה, ההליכים כנגד משיבים אלה. לפיכך, סבורני כי על המבקשים לקבל אישור בית המשפט המחוזי בתל-אביב, הדן בפירוק חברת מצדה, לניהול ההליכים גם כנגד המשיבים 3-4, אשר הנני להניח, כי יינתן בכפוף להפקדת ערובה מתאימה.

ויוטעם, בנסיבות אלה, בהן פירוק חברת מצדה נעשה בפיקוח בית המשפט המחוזי בתל-אביב, לרבות מתן היתר לנקוט בהליכים משפטיים בשם חברת מצדה, אין מקום לבחינת הבקשה לצירוף חברת מצדה כתובעת בהליך העיקרי, בהתאם להוראת תקנה 21 לתקנות סדר הדין האזרחי, שכן אין חולק כי המדובר בשאלה משפטית ובשאלה עובדתית המשותפות לעניינם של המבקשים בתביעה נשוא ההליך העיקרי.

לאור האמור לעיל, לא מצאתי להידרש לטענת ב"כ המשיבים בדבר דחיית הבקשה על הסף מחמת העדר צירוף תצהיר לתמוך בעובדות הנטענות בה.

בש"א 4946/07

8.             בבקשתם עותרים המבקשים לעיכוב ההליכים בתיק העיקרי בשל הליך תלוי ועומד. לטענת ב"כ המבקשים, יש לאחד הדיון בתיק העיקרי עם הדיון בתיק ה"פ 1309/02 (בקשה לביטול פסק בוררות) ובתיק ה"פ 4151/05 (בקשה לאישור פסק בוררות). כאמור, התובענה בה"פ 1309/02 נמחקה במסגרת החלטת בית משפט זה מיום 15.12.2004, לרבות דחיית הבקשה לביטול ההחלטה. לטענת ב"כ המבקשים, בקשת רשות ערעור על החלטה זו (רע"א 5628/05) נדחתה על-ידי בית המשפט העליון (הרשם ע' שחם), אך הואיל והוגש ערעור על החלטה זו (בש"א 8633/05), ענייננו בהליך תלוי ועומד בעטיו יש לעכב ההליכים דנן.